הבאטל הראשון של לאה אדרי בליגה הוציא ממנה את המיטב. היא עלתה מול מתחרה שהיא לא מכירה, היא לא יודעת מה החוזקות ומה החולשות שלה, היא לא יודעת איפה היא צריכה להיזהר ואיפה ללחוץ. לאה הלכה על כל הקופה.
היא היתה בבית שלה עם הקהל האוהד שלה, מה שגרם לה לדחוף עד הקצה, היא שמה את עצמה בצד והיתה שם בשבילם. היציע שלה שאג - הם רצו את הניצחון בשבילה והיא לא התכוונה לאכזב אף אחד מהם.
זה היה מקצה שכולו דופק גבוה, עבודת כתפיים ואחיזה: הקרב האמיתי היה על הגריפ. שתי האמזונות האלו מחזיקות דופק גבוה, שתיהן "רק מתחממות" על הסטים הגבוהים של הדאבל אנדרס ושתיהן יודעות שרק האחיזה בהנג פאוור קלין עם משקל גבוה של 17.5 ק"ג בכל יד תכריע.
5 סיבובים יקחו הרבה זמן באימון רגיל - לא בבאטל ראש בראש!!! מי שעוצרת מפסידה! לאה אדרי לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד - היא לא עוצרת. היא בוחרת לבצע את הסקוואטים כשהדאמבלים על הכתפיים ולשמור על הגריפ, כרמל אבן נוקטת באסטרטגיה אחרת ואוחזת בידיות הדאמבלים לאורך כל הדרך, זה חוסך זמן אבל יכול לעלות באחיזה ואכן זה קורה - הדאמבל הימני של אבן כמעט מחליק ונופל, היא עוצרת לשים מגנזיום, לרענן את האחיזה. שניות בודדות שפותחות פער בין המתחרות ודוחפות את אדרי לעבר הניצחון.
אדרי מחייכת, היא יודעת ששום דבר עכשיו לא יעצור אותה. הקהל שלה הגיע לראות אותה מופיעה - היא בהחלט הופיעה!!!
コメント